המסע שלי עם הפדגוגיה המערכתית

ההתחלה: הילד כעולם ומלואו

משחר ילדותי, עולמם של ילדים צעירים ריגש וסיקרן אותי. האהבה הזו הפכה למצפן המקצועי שלי – מתוך אמונה עמוקה ששנות הילדות המוקדמות הן היסוד עליו נבנה האדם, וכי יש להן השפעה קריטית על עתיד החברה שלנו.

"עולמות קטנים" היה הגן הראשון שהקמתי והובלתי בחיפה. הייתי צעירה, סיימתי את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית של הילד, עבדתי בגני ילדים וחלמתי לפתוח פעוטון. ההורים שלי עזרו לי להפוך את החלום למציאות וכך הוקם "עולמות קטנים" - נקודת מפגש של ילדים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. 

עם השנים וההתפתחות שלי כאמא לשלושה ילדים וכאשת מקצוע, העמקתי בגישות של הקונסטלציה המשפחתית והפדגוגיה המערכתית. הגישות הללו הרחיבו את המבט שלי: היום אני מבינה שגן ילדים הוא הרבה יותר ממקום מפגש של ילדים. זהו מרחב של השתייכות עבור ילדים, הורים וצוות.

במרכז העבודה החינוכית נמצאות מערכות היחסים ביניהם, והן אלו שמשפיעות על תהליכי הלמידה וההתפתחות של כולם.

הקשר עם ההורים: שותפות במקום שיפוטיות

לפי הפדגוגיה המערכתית, הילד נולד למערכת המשפחתית והיא המערכת המרכזית בחייו.

הגן הוא לרוב המעגל המשמעותי השני אליו הוא מצטרף. לכן, ההורים הם תמיד הסמכות העליונה; צוותי החינוך עומדים לצדם, מלווים אותם – אך לעולם אינם מחליפים אותם.

בעבר, כמנהלת "עולמות קטנים", נטיתי לפרש התנהגויות של הורים (כמו איחורים או הבאת ממתקים) כזלזול או כחוסר גבולות. הייתי שיפוטית. בזכות הגישה המערכתית, השיפוטיות הזו נעלמה.

למדתי לראות את התנהגות ההורים כחלק ממערכות היחסים של הגן ולזהות מתי צוות חינוכי חורג מתפקידו ולוקח אחריות הורית שלא שלו, דבר שמוביל למתחים וביקורת במערכת היחסים שבין הגננת להורים.

היום אני מלמדת צוותים להציב גבולות מתוך חמלה ואהבה, לראות את ההורים "בעיניים טובות" ולחזק את משולש היחסים הורה-ילד-צוות.

הובלת צוות: יצירת מרחב של נראות

בהתבוננות על ניהול הגן בעבר, התמקדתי בעבודה עם הילדים, בבירוקרטיה ובסדר היום. האווירה בצוות הייתה נעימה. הפדגוגיה המערכתית הוסיפה לי רובד עמוק יותר: הבנה שעל מנת שצוות יוכל למלא את תפקידו, הוא חייב להרגיש שייך, נראה ובטוח. כשאשת צוות יודעת מהו מקומה המדויק ומהי אחריותה, כל המערכת מתייצבת.

התמודדות עם אתגרים: להקשיב לסימפטום

הגישות המערכתיות לימדו אותי שקושי שאנו חווים בחיינו הוא סימפטום שקשור בדינמיקות ובמערכות יחסים ולעולם אינו רק של האדם אצלו הוא מופיע.

הקונסטלציה המשפחתית מניחה שקושי בהווה קשור לעיתים קרובות לאירועים שנחוו בעבר במערכת המשפחתית. 

הפדגוגיה המערכתית מתייחסת לאתגרים בגן – כמו בעיות התנהגות או משברים בצוות – כסימפטומים של מערכת היחסים בין הגורמים השונים בגן (צוות, הורים, ילדים.ות) ובין מעגלי ההשתייכות שלהם ולא כבעיה של גורם אחד בלבד.

עבודת הייצוגים (שימוש בחפצים או באנשים כדי להמחיש דינמיקה מערכתית) מאפשרת לזהות את המקור לקושי, לתת לו הכרה ולשחרר את ההחזקה שלו בהווה. באמצעות עבודת ייצוגים, ניתן לתת למקור הקושי הכרה ולהביא לשינוי עקבי ויציב בגן.

קראו עוד אודותי כאן.

המסע ממשיך - פדגוגיה מערכתית

ככל שאני מיישמת את הכלים הללו, אני נפעמת לגלות את התנועה המיטיבה שהם מביאים למסגרות חינוכיות.

זהו שינוי שמתחיל בתודעה של אשת החינוך ומחלחל אל הילדים ואל הבית.

הכירו את הקורסים וההכשרות שאני מציעה.

אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר, ויחד נבחן איך הגישה המערכתית יכולה להרחיב את המבט החינוכי שלך ולהביא תנועה חדשה לגן ולצוות.