ענת גור - פדגוגיה מערכתית
פדגוגיה מערכתית:
להחזיר את האיזון והשקט למרחב החינוכי
כאנשי חינוך, אנו פוגשים יום-יום אתגרים מורכבים: בעיות התנהגות שחוזרות על עצמן, קונפליקטים מול הורים או חוסר הרמוניה בתוך הצוות. לרוב, הנטייה היא לנסות ולפתור את הקושי מול הילד או המבוגר הספציפי.
הפדגוגיה המערכתית (Systemic Pedagogy) מציעה זווית התבוננות חדשה: הקושי שאנו רואים על פני השטח הוא פעמים רבות ביטוי לדינמיקה מערכתית עמוקה המבקשת פתרון ואינו של ילד או מבוגר מסויים.
המקור והחזון
הפדגוגיה המערכתית שואבת את שורשיה מגישת הקונסטלציה המשפחתית של הפסיכותרפיסט ברט הלינגר. היא המלמדת כי אדם הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת אליה נולד, וכי קשיים בהווה הם לעיתים קרובות ביטוי לדינמיקות משפ חתיות עמוקות מהעבר המבקשות הכרה וסדר חדש.
במסגרת החינוכית, המטרה המרכזית שלנו היא ליצור מערכת השתייכות בטוחה לכל הגורמים (ילד, הורה וצוות), שבה כל אחד מרגיש במקומו המדויק. רק כשהמערכת מאוזנת, המשתתפים בה פנויים רגשית ללמידה, התפתחות וצמיחה.
שלושת עקרונות הבסיס ליצירת שקט במערכת
כאשר אחד מהעקרונות הללו מופר, נראה "סימפטומים" של מתח או משבר. הליווי שלי מתמקד בזיהוי ההפרה והשבת האיזון:
-
סדר והיררכיה: הגדרה ברורה של תפקידים ואחריות. הסדר מתקיים כשכל אחד ממלא את תפקידו מבלי לחרוג ממנו, תוך כיבוד סדר הקדימות (למשל, כבוד לוותק של צוות קיים לצד סמכותה של גננת חדשה).
-
שייכות: הכרה בכך שכל מי שקשור למערכת – צוות, ילדים, הורים ואפילו אלו שעזבו או הורחקו – ממשיך להשפיע עליה. מתן מקום לכולם מפיג מתחים סמויים.
-
איזון בין נתינה ללקיחה: יצירת זרימה שבה הצוות המבוגר נותן והילדים פנויים לקבל. במקביל, הצוות זקוק לאיזון פנימי דרך שכר, תמיכה ותחושת הגשמה כדי שיוכל להמשיך להעניק.
הכלים שלנו לעבודה
העבודה בגישה זו היא מכבדת, לא שיפוטית ופנומנולוגית, כלומר היא מתבוננת בתופעות כפי שהן במציאות.
אנו משתמשים בכלים ייחודיים כגון:
-
עבודה עם ייצוגים: שימוש בחפצים או דמויות במרחב כדי "לראות" את הדינמיקה המערכתית ולחשוף את מה שנסתר מהעין.
-
משפטי ריפוי: משפטים המגדירים מחדש את הסדר ("אני הגננת ואת הילדה"), יוצרים בהירות רגשית ומאפשרים חזרה לתפקוד נינוח.
